יום חמישי, 19 במאי 2011

צילום אדריכלות ועיצוב פנים (מתוך מגזין בניין ודיור)

אמריקה ואיטליה נפגשות במושב ישראלי
מאת חדווה אלמוז
צילום אלעד שריג

הוא, המושבניק, ביקש מראה מודרני, והיא, שגדלה בעיר, חלמה על מראה כפרי רומנטי. האדריכלית, שעמדה ביניהם, יצרה חניה כמו בארה"ב ופינת אירוח חיצונית כמקובל באיטליה - ואלו הם רק חלק מהאלמנטים באחוזה חדשה שנבנתה במרכז הארץ הכל התחיל כאשר החליטו בני זוג לעזוב את תל אביב האהובה עליהם ולעבור לכפר, למושב שבו גדל הבעל, והיום הוא מנהל בו את עסקי החקלאות שלו המיועדים לייצוא. חלומותיהם הפרטיים של כל אחד מבני הזוג השתלבו יחד ליצירת נווה משפחתי המספק גם את צורכי ילדיהם. הבכור מבין השניים עבר עם ההורים מהעיר אל הכפר והבת כבר נולדה כמושבניקית לכל דבר.


את עינוגי העיר תירגמו השניים לשפת הכפר וכבר בהיכרות הראשונה עם האדריכלית נטע דור הגישו לה רשימת דברים שעליהם הם לא מוכנים לוותר. במקום שפת הים של תל אביב הם ביקשו לחפור בריכת שחייה גדולת ממדים, ואת ההליכה ברגל לצפייה בסרט הם ביקשו להחליף בחדר קולנוע פרטי. את בעיית החניה בעיר ביקש בעל הבית לפתור בשיטה האמריקנית: מוסך רחב היכול להכיל בנוחיות שני רכבים, טרקטורון, אופניים ועוד, ובו נקבעה דלת כניסה המובילה ישירות למטבח

היה ברור שהמעבר לכפר יהיה מלווה בפתיחת פנים הבית אל החוץ. האישה, שלא הכירה את חיי הכפר, לא הבינה למה צריך להפנות את חזית הבית, שבה מתרכזת כל הפעילות החברתית, לחלקו האחורי של המגרש, אבל בן זוגה שגדל במושב והכיר את מנהגי תושביו עמד על דעתו ועל כך מברכים היום כולם.


מבחינת בחירת החומרים לבית הייתה החלטה גורפת: פרקט על כל הרצפה, כולל חדרי האמבטיה והשירותים. מעטפת הבית עשויה לבני סיליקט ומשקופי הפתחים, החלונות והדלתות עץ צבוע.


דור, אדריכלית מנוסה שהחלה את אופנת הפתיחות לחוץ כבר לפני שלושים שנה, נכנסה לתמונה כמגשימת חלומות. היא קיבלה לידיה את רשימת הבקשות שעל כולן, כך הסתבר בדיעבד, ענתה בשלמות ולשביעות רצון המבקשים. "זה היה ממש תענוג לתכנן בית על מגרש מלבני גדול", היא אומרת. "היות והדיירים ביקשו שלכל אחד מהחדרים יהיה את 'החוץ' שלו, מתחתי את הבית לאורך וחילקתי אותו לשלושה חלקים בעלי פונקציות שונות".



שלושת החלקים כוללים חלל משחקים גדול הפתוח לשני חדרי הילדים שבהם שירותים צמודים; יחידת ההורים, בה יש חדר שינה, אמבטיה מרווחת שגם היא פונה אל החצר ולחדר העבודה הכלול ביחידה, וחלון גדול הצופה אל הנעשה בחוץ; ואזור ציבורי הכולל סלון, מטבח שבו שולחן לארוחות יומיומיות, פינת אוכל לאירוח וחדר משפחה שבו מסך הקרנה גדול, ספרייה, ספה נפתחת למיטה וכורסאות לקריאה.


שלושת היחידות מתחברות באמצעות חצרות קטנות המשלבות גם בין הפנים לחוץ. "מאז ומתמיד אני דוגלת בקשר מירבי עם החוץ", מסבירה דור את המוטו שלה וגם את העובדה שהבית למעשה מהווה הפסקה בין החוץ שבכניסה לבית לבין החוץ שמאחור.


במשך רוב חודשי השנה החצר משמשת את בני המשפחה כבית חיצוני. ולרשותם עומדות כל הפונקציות הנדרשות: מטבחון, פינות הסבה, אזור משחקים, בריכה, שולחן אוכל לסועדים רבים וגינת תבלינים ריחנית.

דור, שלדברי בעלת הבית הגשימה להם חלום, ידעה לשלב בין האוריינטציות המנוגדות של הבעל והאישה. הוא, המושבניק, ביקש מראה מודרני מינימליסטי, והיא, שגדלה בעיר, חלמה על מראה כפרי רומנטי. אך מעבר לשילוב מתוחכם בין רצון השניים ידעה דור לייעץ להם בנושאים פרקטיים כמו מימוש חומרים.


הבחירה בלבני סיליקט למעטפת הבית נבעה מהיכרות עם האדמה באזור, שעקב תזוזה מתמדת יוצרת סדקים בבתים המחופים בטיח או בכל חיפוי אחר. מה שלא היה ידוע לדיירים הוא שעל פי רוב בבתים עם לבני סיליקט הבנייה נעשית באמצעות בלוקים והסיליקט הוא רק חיפוי. לכן ניתבה האדריכלית את חלום המעטפת לחברת אוסטק שמיר המתמחה בבנייה מתקדמת, שבין היתר מציעה ללקוחותיה מעטפת בנויה מלבנים שרופות בגוונים שונים. הוויתור היחיד שעליו הסכימו כולם ללא היסוס היה גוון הלבנים - במקום הלבן המזוהה עם הסיליקט נבחר אפור בעל יתרון של התיישנות יפה.
גם בנושא הפתחים מצאה דור דרך ביניים בין המראה המיוחל לפרקטיות. בהתלהבות רבה הדגימה בפני בעל הבית את יתרונות הדלת של חברת מרווין: מבחוץ - אלומיניום שאינו דורש טיפול תקופתי, ובמפנים - עץ צבוע, בדיוק כפי שחלמו. כבונוס לחלום, החלונות והדלתות בבית סופקו עם זכוכית מבודדת המאפשרת לבני המשפחה לילות שלווים חפים מקולות החוץ, שבהם יוכלו לטפח חלומות חדשים.

בעת הראיון נכחו בני הבית, האדריכלית דור ורחל לידן ממשרדה. היה תענוג לראות איך השותפים מחמיאים זה לזה על חלקו של כל אחד ביצירה. הם הרעיפו שבחים על דרך העבודה של אוסטק שמיר, של מרווין, של נגר הדלתות וילהלם מנגריית אמסטרדם, ושל נגריית נדוניה שבעליה בנה את המטבח ואת שאר הארונות בבית, של טופ אודיו שדאגו למערכות החשמל והשמע ושל צוות 3 שדאג לשריין את הבית במערכת אבטחה מבטיחה.



במחשבה לשנים הבאות "ריפד" בעל האחוזה, חקלאי ביסודו, את הבית בעצים. בצד הכניסה הוא נטע 70 עצים, רובם ממשפחת ההדרים - שבעה סוגים של לימונים, תפוזים, אשכוליות, קלמנטינות ואחרים. ליד הבריכה נטע עצי תות מיוחדים שלא צומחים לגובה ומתאימים בגובהם לקטיף על ידי ילדים. עצי שקד וזית הם רק חלק מהצמחייה הישראלית שהותאמה למקום, כמו גם גינת התבלינים.




                                צילום אלעד שריג
פורסם: 23.03.10, 18:57

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה